על ילד שקיבל מנת יתר של ארמונות

מתישהו בתחילת שנות ה-80 יצאנו, הוריי, אחי הבכור ואנוכי, לטיול משפחתי העמק הלואר, בלב צרפת. הוריי ניווטו בדרכי העמק בעזרת מדריך מישלן ירוק ועל כריכת הספר היה כתוב באותיות קידוש לבנה: Châteaux of the Loire, ובעברית: ארמונות הלואר.

עמק הלואר הוא אזור בצרפת של נוף מרהיב, תרבות ואדריכלות, הכולל ערים עתיקות וכפרים ציוריים. באזור יש מספר יוצא דופן של טירות וארמונות (שאטו) שנבנו בידי אצולת צרפת ומלכיה לאורך הדורות. ברחבי עמק הלואר פזורים כ-300 טירות וארמונות.

הטיול היה מהנה, הנוף היה יפה ומצב הרוח היה מצוין. ביקרנו בטירה אחת, ואז בארמון. זה היה רעיון נהדר של הוריי. מה יותר כיף מלגלות את העולם לילדיכם? אפשר היה לראות את ההתרגשות בעיניים המופתעות של אחי ושלי. בחיק הארמונות המפוארים והעמק המוריק של עמק הלואר יצרנו וחלקנו חוויות משפחתיות שיישארו אתנו לכל החיים.

המשכנו לטייל בעוד טירה, ועוד ארמון, ושוב ארמון. טירה, וארמון, וארמון, וארמון. הייתי כבן שבע ומיציתי. כמה ארמונות יכול בן אדם לראות? אני זוכר את עצמי משרך רגליים במעלה מדרגות שיש לולייניות של אחד מהבניינים המלכותיים האלה, כבר תשוש מרוב ארמונות. אבי, שהבחין במצוקה, שועשע למראה ילדיו ההלומים מצריכה מוגזמת של היכלי מלכות. בסופו של דבר, כששבנו לרכב, שאלו ההורים, מתוך רגישות למצוקתנו, אם אנו רוצים להמשיך לטייל בעמק הארמונות או מעדיפים לחזור לפריז. "פריז, פריז!", קפצנו על ההזדמנות. ההורים נעתרו ונסענו פריזה. ובפריז, כמובן, לא ויתרנו על ארמון ורסאי!

טיפים של אריק למטיילים ברובע בלם, ליסבון:

• טיפ 1: ארמון אז'ודה נמצא במרחק של כ-2 ק"מ מרובע בלם של ליסבון. למטיילים לסיור הליכה בעברית בבלם, זו אפשרות נחמדה להמשיך לאחר הסיור לארמון. קחו אובר או מונית מנקודת הסיום של הסיור לארמון.
• 
  טיפ 2: האם אני ממליץ גם לכם על ביקור בארמון אז'ודה? בעיני הארמון הזה מעניין ומרשים ואני נהניתי בביקור בו. עם זאת, הוא לא אחד מאתרי התיירות הכי מרכזיים של ליסבון. אם אתם אוהבים ארמונות וגם אינכם ממהרים לשום מקום, ארמון אז'ודה הוא מקום טוב להעביר בו שעה-שעתיים של ביקור מהנה במבנה מפואר. למבקרים בארמון אני ממליץ להוסיף גם ביקור בגנים הבוטניים, הם נאים וההליכה שם נעימה.

ארמון אז'ודה – מארמון של עץ לארמון של אבן

הארמון הלאומי של אז'ודה (Palácio Nacional da Ajuda) הוא ארמון פורטוגלי לאומי הניצב במרומי גבעה ברובע אז'ודה של ליסבון. זו פנינה של ממש.

המעון הרשמי הראשון של משפחת המלוכה של פורטוגל היה טירת סאו ז'ורז' (הניצבת על ראש הגבעה הצופה על המרכז ההיסטורי של ליסבון). ב-1498 עבר המעון המלכותי לארמון ריבירה, על גדות נהר הטז'ו, במקום שבו נמצאת כיום כיכר המסחר (Praça do Comércio). ב-1 לנובמבר 1755, כשרעידת אדמה וצונאמי הרסניים היכו בליסבון, נחרב ארמון ריבירה.

ביום של רעידת האדמה שהתה משפחת המלוכה בבלם, שם היא ניצלה מההרס הנורא. המלך ז'וזה, שנבהל מאד מהאסון, סירב בעקבותיו להמשיך ולגור במבנה אבן. הוא עבר לגור בצריף עץ. היה צורך דחוף בארמון חדש והמלך הורה על הקמת מבנה עץ קבוע ומלכותי במרומי רובע אז'ודה. ואכן, נאספו העצים ובשנת 1761 הושלמה בניית מבנה העץ, שכונה "האוהל המלכותי" (Real Barraca) או "ארמון העץ" (Wooden Palace).

בשנת 1794 "האוהל המלכותי" נחרב בשריפה. במקומו של האוהל, באותו האתר, הוחלט להקים ארמון של אבן. אבן הפינה של הארמון הונחה ב-1795, אולם כמו מבנים רבים ברחבי ליסבון, גם כאן הבנייה נמשכה זמן רב והיא הופסקה או הואטה בשל בעיות כלכליות ופוליטיות. עיכוב משמעותי נגרם בשנת 1807, בעקבות הפלישה של החילות הצרפתיים של נפוליאון והעזיבה של משפחת המלוכה הפורטוגלית לברזיל. כך, הבנייה, שהחלה בשנת 1796 נמשכה עד המאה ה-19. אמנים חשובים עמלו על עיצוב ובניית הארמון, עד שלבסוף הפך הארמון, מבנה בסגנון נאו-קלאסי, למעונה הקבוע של משפחת המלוכה בתקופת המלך לואיש הראשון (1861 – 1889).

תקופה חדשה של הזנחה של הארמון החלה בעקבות מהפכת ה-5 לאוקטובר 1910, בה הודח בית המלוכה הפורטוגלי מהשלטון. העבודות בארמון הופסקו והוא נסגר. מאוחר יותר נעשו ניסיונות נוספים לחדש ולהשלים את הבנייה, וב-1968 הוא נפתח לקהל, כמוזיאון. הארמון עדיין משמש לטקסי מדינה רשמיים.

מה אפשר לראות בארמון?

שתי קומות בארמון פתוחות לביקור. קומת הקרקע כוללת חדרים פרטיים, מקושטים ויוקרתיים, עם שטיחים וציורי תקרה מרשימים. יש בה חדר מוזיקה, סלון, חדר אוכל, חדר שיש, חדר ביליארד, וגם חדר אמבטיה. הקומה שנייה, שיש בה אולמות פאר, אירחו קבלות פנים ונשפים חגיגיים. לקראת סוף ימיו של המלך לואיש הראשון הוקמו בקומה הזו גם חדרים בעלי אופי פרטי – חדר השינה והלימוד של המלך, וסטודיו לציור.

הארמון מציג כיום אוספים חשובים מתקופות שונות החל מהמאה ה-15 ועד למאה ה-20 – כלי זהב, תכשיטים, טקסטיל, ריהוט, זכוכית וקרמיקה, כמו גם ציורים, הדפסים, פסלים ואוספי צילום.

הגנים הבוטניים

מרחק הליכה קצר מהארמון, נמצאים הגנים הבוטניים המלכותיים של אז'ודה. הגן, שהוקם בשנת 1768 לפי יוזמה של המרקיז דה פומבל, היה הגן הבוטני הראשון של פורטוגל. זהו גן רחב ידיים, הבנוי בשני מפלסים, עם נוף מקסים של הנהר וגשר ה-25 באפריל.

בעבר היו בגן כ-5,000 זנים, אבל רבים מהן ניטלו בתקופת הפלישה הצרפתית על פורטוגל, בתחילת המאה ה-19, על ידי חייליו של נפוליאון, שהביאו אותם לפריז. גם כיום, מכל מקום, מדובר בגן מרשים, עם צמחים מכמה ממושבותיה לשעבר של פורטוגל, עצים בני מאות שנים ומזרקה יפהפייה. זהו מקום אלגנטי להלך בו.

סוף דבר

באחד מהבקרים התלוותה אלי בתי הקטנטונת, תינוקת בעגלה, לארמון אז'ודה המפואר, ועשינו שם כיף חיים. הנה הנה, רק בת שנה ותשעה חודשים וכבר דור חדש לסיורי ארמונות לילדים.

אם אצה לכם הדרך ולא הספקתם לבקר בארמון, אל נא יחמץ לבבכם בשל החמצת הביקור בארמון הזה. יש עמק שאני מכיר בצרפת, שפזורות בו למעלה מ-300 טירות וארמונות, תוכלו לבקר שם בחופשתכם הבאה וליהנות מארמונות מלוכה כאוות נפשכם, ואף למעלה מכך 😉