"גבוה
מעל המגדלים
היונה פורשת כנף,
היונה דואה במרחב
ועיניה כלות"

(שיר היונה / שמרית אור)

טיפ למטיילים 1: לו"ז הסיורים בפורטוגל הוא הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתאם פעילויות לביקורכם בפורטוגל.
טיפ למטיילים 2: בנקודת התצפית של גרסה יש בית קפה עם נוף יוצא מן הכלל. זה מקום טוב לשתות בו קפה, לנשנש משהו וליהנות מגגות הרעפים האדומים של ליסבון, מהכחול של הנהר ומהגשר האדום והיפה של העיר.

ושוב זה הערבוב היומיומי של חיי, בין תרבות ישראלית טובה וישנה לבין מחוזות עירי החדשה, היפים כל כך, שמעצב לי זהות רעננה בארץ פורטוגל. ובמפגש הזה היום, בנקודת התצפית של גְרָסָה, אני מזמם את "שיר היונה" פורשת הכנף. ליבי נרגש, ונפשי מתרחבת ונמתחת, ועל אף שהמתיחה מלווה לפעמים בכאב, אשמר, והיא תתרחב עוד ועוד, עד שתפרוש כנף בעצמה ותדאה למרחב, גבוה, כמו הענבלים. אז אני שר עוד, בעברית, עם נתנאלה ומתי כספי, את שיר היונה הפורטוגלית שלי, ואני שר לעצמי, כי מי עוד ידע לשיר שיר עברי במרפסת של גְרָסָה? רק אני, ככל הנראה, ואחרי שאשלים את כתיבת הפוסט הזה, אולי תבואו ותשירו עימי, הלאה, הלאה, מעל העננים.

Miraduros ("מרפסות"), כך מכנים הליסבונאים את נקודות התצפית שעל גבעות עירם, והמרפסת של גרסה היא אחת מהרומנטיות והרגועות שבהן. מטריית עצי האורן שלה מגנה מפני חום השמש ותושבי העיר אוהבים לעצור בה לאתנחתא של בית קפה, שמזכיר לי קיוסק בשדרות רוטשילד. נראה שהמרפסת הזו אהובה במיוחד על אמנים המציירים את נופי העיר. הם נהנים מהתצפית הפנורמית על אלפמה, השכונה הישנה של ליסבון, וגם על טירת סאו ז'ורז', נהר הטז'ו, וגשר ה-25 באפריל. השקיפו גם אתם על העיר מנקודת התצפית ונסו לזהות את שכונותיה ואתריה מרכזיים.

Miradouro da Graça ("המרפסת של גרסה"), הליסבונאים קוראים לה, אבל זהו אינו שמה הרשמי. Miradouro Sophia de Mello Breyner Andresen ("המרפסת של סופיה דה מלו בריינר אנדרסן"), זהו שמה המסורבל מדי של המרפסת בספרי הרשויות, על שמה של משוררת פורטוגלית דגולה שבילתה ימים רבים בנקודת תצפית זו והעריצה את ליסבון ממנה. הנושא המרכזי ביצירותיה של אנדרסן הוא הים, וניתן למצוא בהן גם עיסוק ביוון העתיקה ורעיונות של חופש וצדק. לאחר שהלכה אנדרסן לעולמה, בשנת 2004, היא נקברה בפנתאון הלאומי של פורטוגל, לצד גדולי האומה, והיא האישה השנייה שניתן לה הכבוד הזה, לאחר דיוות הפאדו עמליה רודריגז. את אחד משיריה של המשוררת ניתן לקרוא על הקיר שפונה אל פסל הברונזה שלה, המשקיף אל העיר. לי, בכל מקרה, מתחשק ברגע הזה לזמזם דווקא את "גבוה, מעל הרי גלבוע", ובטח יהיה לי פנאי מאוחר יותר להכיר שיר שכתבה אנדרסן ממרפסת ריחוף זאת.

עוד בנקודת התצפית של גרסה, מאחור, עומדת כנסייה מהמאה ה-13, אחת מהישנות בליסבון. ברעידת האדמה של שנת 1755 קרס מרבית ממבנה הכנסייה. הכנסייה שוחזרה מאז, עם עיצוב פנים בארוקי ואריחי קרמיקה מהמאה ה-17.

מקום גבוה הוא הזדמנות טובה לבחון דברים מנקודת מבט שונה, לנשום עמוק, להביט רחוק ולקחת דברים בפרופורציה. ליסבון, עם אופייה המיוחד, כמו נקודות התצפית הקסומות שלה, היא מקום טוב לעשות הפוגה שכזאת. ואני, מודה לליסבון על שהיא מעניקה לי אתנחתא רבת משמעות שכזאת, בחיק משפחתי האהובה, חברים מקומיים, מטיילים ישראלים, שבע גבעות העיר, ושיר בעברית על יונה דואה. גבוה, מעל נהר הטז'ו, מעל גבעות ליסבון, מעל העננים, הדרך ארוכה.