"טוב למות בעד ארצנו" היו דבריו האחרונים של יוסף טרומפלדור ביום מותו, ה-1 במרץ 1920. באותו היום הוביל טרומפלדור את ההגנה היהודית כנגד קבוצת בדואים בקרב תל חי. הוא נפצע אנושות ופונה לקבל טיפול רפואי. כששאל אותו הרופא כיצד הוא מרגיש, ענה טרומפלדור: "אין דבר – טוב למות בעד ארצנו".
גם לפורטוגל יש גיבור לאומי שהקריב את חייו למענה, מרטים מוניז (Martim Moniz) שמו, וזה סיפורו.
בשנת 1147 הייתה ליסבון תחת שלטון מוסלמי. זו הייתה תקופת הרקוֹנְקִיסְטָה, בה כבשו הנוצרים מחדש את חצי האיברי מידי המורים. בשנה ההיא התכוננו הכוחות הנוצרים לכבוש את ליסבון. המלך הראשון של פורטוגל, דום אפונסו אנריקש, בעזרתם של צלבנים אירופאיים, הטיל מצור על העיר.
כדי לכבוש את ליסבון, היה על צבאותיו של המלך לפרוץ את טירת סאו ז'ורז'ה ולהכניע את יושביה. הטירה, העומדת על הגבעה הגבוהה ביותר במרכז ההיסטורי של ליסבון, היא נקודת משלט אסטרטגית ומבוצרת היטב, והמורים השתמשו בה כדי להגן על עצמם מפני תקיפה.
על פי האגדה (ויש רבים שמפקפקים בה), האביר מרטים מוניז הבחין שאחת מדלתות הטירה פתוחה למחצה. הוא יצא לתקיפה ומנע בגופו מהמורים לסגור את הדלת, על ידי כך שזרק את גופו שלו אל הפתח שבין המשקוף לדלת. במעשה הקרבה זה, שעלה לו בחייו, אפשר מרטים מוניז לחיילים הנוצרים להיכנס לטירה, ובסופו של דבר לכבוש אותה.
לכבודו של מוניז, ניתן השם "שער מרטים מוניז" (Porta de Martim Moniz) לדלת שבה הוא קיפח את חייו. בנוסף, יש כיום בליסבון מספר מונומנטים על שמו של מרטים מוניז. אחת מהכיכרות המרכזיות של העיר, ותחנת המטרו שנמצאת בה, נקראות על שמו של האביר מוניז.
בין טרומפלדור למוניז, ובין מוניז לטרומפלדור, "טוב למות בשיבה טובה" יותר מתאים לי.
תגובות