מאחורי הכנסייה עם החזית הפשוטה ביותר בליסבון, נמצא הדר שבליסבון אין שני לו. כנסיית סאו רוקה היא הכנסייה עם הפנים העשיר והמפואר ביותר בליסבון.

מגפת המוות השחור והקדוש סן רוש

בשנת 1505 מגיפת "המוות השחור" הכתה בליסבון. האתר שבו ניצבת כיום כנסיית סאו רוקה, מחוץ לחומות העיר, הפך לבית קברות לקורבנות המגיפה.

הקדוש הנוצרי סן רוש (St. Roch) נודע בכך שריפא קורבנות של המגיפה השחורה והפך לסמל של הגנה מפני המוות השחור שהשחית חלקים גדולים של אירופה. מנואל, מלך פורטוגל, שנמלט מן העיר מפחד המחלה, האמין ששריד מגופתו של סן רוש יגן על עיר הבירה (אמונה שהכזיבה, אגב, שכן ליסבון סבלה קשות מהמגפה). הוא שלח שליחים לונציה, שם קבורה גופתו של הקדוש, להביא לליסבון שרידים מגופתו. ואמנם, כך היה, שרידים מן הגופה הובאו לליסבון והועלו במעלה הגבעה לבית הקברות של המגיפה השחורה. בעקבות כך, בשנת 1506, הוקם מקדש באתר שאירח את שרידי גופתו של סן רוש.

מסדר הישועים בסאו רוקה

למקדש הצנוע של סן רוש הייתה חשיבות מועטה עד למחצית השנייה של המאה ה-16. בשנת 1540, אחרי שנוסד מסדר הישועים בשנות ה-30, מלך פורטוגל ז'ואאו השלישי הזמין את המסדר לבוא לליסבון. הישועים נענו להזמנה. ברבות השנים, הוענק להם המקדש להיות מושבו הקבוע של המסדר הישועי בליסבון. המקדש הקטן לא הספיק לישועים והם החלו מיד בתכנון כנסייה חדשה. הממון והמסירות של המסדר הפכו את המקדש לאחת מהכנסיות המשמעתיות והמהודרות ביותר של ליסבון. הבנייה החלה ב-1555 ונסתיימה לקראת סוף אותה המאה.

כנסיית סאו רוקה (São Roque היא הדרך בה נקרא סן רוש בפורטוגזית) בליסבון הייתה הכנסייה הישועית הראשונה בעולם הפורטוגזי, ואחת מהכנסיות הישועיות הראשונות ברחבי העולם. היא שמשה ככנסיית הבית של המסדר הישועי במשך למעלה מ-200 שנים, עד שהישועים סולקו מפורטוגל על ידי המרקיז דה פומבל בשנת 1759. כנסיית סאו רוקה הוחרמה ובשנת 1768 והיא עברה לידי ארגון נוצרי אחר, שמנהל אותה עד היום.

כנסיית סאו רוקה היא אחד מהבניינים היחידים בליסבון ששרדו את רעידת האדמה של שנת 1755 כמעט ללא פגע.

הקפלה היקרה באירופה – קפלת יוחנן המטביל

הכנסייה כוללת מספר קפלות (בתי תפילה), רובן בסגנון ברוקי של תחילת המאה ה-17, וכל אחת מהן היא מלאכת מחשבת של אמנות בארוק. הבולטת שבין הקפלות היא הרביעית מצד שמאל, זו של יוחנן המטביל (Capela de São João Baptista), שנחשבת ליצירת מופת מיוחדת באמנות האירופית.

קפלת יוחנן המטביל נבנתה ברומא מאבני חן יקרות, לפי הזמנה של מלך פורטוגל זו'אאו החמישי בשנת 1740. יש בה שנהב, אגט, פורפיר, בהט, אבן תכלת, זהב וכסף. מאות אמנים ובעלי מלאכה השתתפו בבנייתה. הקפלה קודשה על ידי האפיפיור ברומא בשנת 1744. הדרך בה הובלה הקפלה מרומא לליסבון היא מעניינת ויוצאת דופן. היא פורקה ונשלחה לליסבון, בשנת 1747, באמצעות שלוש אניות. כשהגיעו האוניות לליסבון, נבנתה הקפלה מחדש ונחנכה בשנת 1750. באותה העת זו הייתה הקפלה היקרה באירופה.

כנסיית סאו רוקה לעומת כנסיית סאו דומינגוש

בביקור בליסבון יפה, לדעתי, לשלב ביקור בכנסיית סאו רוקה עם ביקור בכנסיית סאו דומינגוש ("הכנסייה העירומה"). הכנסייה הראשונה היא המפוארת מכל כנסיות העיר ומלאה באבנים יקרות, הוד והדר. הכנסייה השנייה היא עירומה וחרוכה, וניכרים בה סימני חורבן ואסונות טבע. הניגוד וההשוואה בין שתי הכנסיות הללו וודאי מעוררים רגשות ומחשבות.