בצעידה ברחבי ליסבון, אני מקפיד לתכנן מסלול שנמנע מעליות, ככל שניתן. בעיר הררית שכזו, העליות יכולות להיות מאד תלולות, ובמיוחד לתל אביבי כמוני!

הגבעות תמיד הציבו אתגר בפני תושבי ליסבון. ההליכה בין החלקים הנמוכים לחלקים הגבוהים של העיר דורשת מאמץ רב. על מנת להתמודד עם האתגר, התפתח בעיר ההררית הזאת אמצעי תחבורה ייחודי – המעליות. המעליות של ליסבון הסיעו נוסעים מעלה ומטה בגבעות התלולות של העיר, כבר מאז שנת 1855. גם בימינו המעליות ממשיכות לסייע לתושבי ליסבון להתנייד והן מהוות חלק מרשת התחבורה הציבורית הרשמית של העיר.

לתיירים, ובעיקר לילדים, המעליות של ליסבון הן אטרקציה תיירותית מגניבה. כיף ומרגש לנסוע במעליות, וזו חוויה מומלצת. תמונת סלפי עם טראם ומסלול של פוניקולר ברקע היא מזכרת יפה מליסבון.

כיום ישנן ארבע מעליות בליסבון, ובהמשך פוסט זה אספר על כל אחת מהן. פרט לאחת מהן, מעלית סנטה ז'וסטה, שהיא ממש מעלית, יתר המעליות של ליסבון הן למעשה "פוניקולר". הן דומות לטראם, אבל נוסעות על מדרון תלול. ארבע המעליות נחשבות לאתרים לאומיים רשמיים של מדינת פורטוגל.

בסוף הפוסט, ממש למטה, תוכלו לראות תמונות של עבודות של ידידה שלי, ארכיטקטית פורטוגלית מוכשרת מאין כמוה בשם Mariana Cidade. מריאנה זכתה לפני מספר שנים בתחרות לעיצוב המעליות של ליסבון. היא שילבה במעליות עיצובים מסורתיים מרהיבים של אריחים פורטוגליים (אזולז'ו). התמונות מקסימות, שווה לגלול מטה.

מעלית סנטה ז'וסטה – Elevador de Santa Justa

מעלית סנטה ז'וסטה היא המפורסמת מבין המעליות של ליסבון. המעלית נמצאת בחלק ההיסטורי של העיר, בקצה רחוב סנטה ז'וסטה (Rua de Santa Justa). היא מחברת את הרחובות הנמוכים של רובע באישה עם כיכר קארמו (Largo do Carmo).

ניתן למצוא דמיון בין המעלית הזו לבין…. מגדל אייפל! הכיצד? המעלית נבנתה על ידי ארכיטקט צרפתי יליד פורטוגל (Raoul de Mesnier du Ponsard שמו), שהיה חניך של גוסטב אייפל.

המעלית נחנכה בשנת 1902. באותה העת, מעליות נחשבו כשיא הקדמה. ממש אייפון! במקור הופעלה המעלית על ידי קיטור, עד שהוסבה לשימוש בחשמל בשנת 1907. מאז שנבנתה המעלית, היא הפכה לאטרקציה תיירותית.

מעלית סנטה ז'וסטה היא המעלית האנכית היחידה מבין מעליות העיר. גובהה 45 מטרים (כשבע קומות). מגדל המעלית מכיל 2 תאי מעלית, שכל אחד מהם יכול להכיל מקסימום של 29 נוסעים. בראש המגדל, בקצה מדרגות לולייניות, יש מרפסת תצפית עם נוף פנורמי של העיר, והיא מומלצת!

המעלית היפהפייה הזו מעוצבת בסגנון ניאו-גותי. היא עשויה ברזל יצוק, שהיה חומר בנייה חדש ומתקדם בעת שנבנתה המעלית. תאי המעלית מעוצבים בעץ, עם מראות וחלונות.

מעלית גלוריה – Elevador da Glória

מעלית גלוריה היא טראם מיוחד, מין פוניקולר, שמחבר את כיכר רסטורדורש (Restauradores) שבעיר התחתית של ליסבון (Baixa) עם נקודת התצפית של São Pedro de Alcântara ברובע באירו אלטו. כן, לטראם הזה יש רק 2 תחנות – למעלה ולמטה!

המעלית נחנכה בשנת 1885. בראשית ימיה היא הונעה במנוע מבוסס מים וקיטור, ובהמשך היא הוסבה לשימוש בחשמל. הפוניקולר כולל 2 קרונות שיורדים ועולים באופן סימולטאני. מרחק הנסיעה הוא כ-265 מטרים. הקרונות נוסעים בין בנייני מגורים מהמאה ה-19.

הסיור בליסבון הקלאסית עוצר ליד מעלית גלוריה ומספר עליה.

מעלית ביקה – Elevador da Bica

גם מעלית ביקה היא פוניקולר–טראם. היא נמצאת בגבעה התלולה ביותר בליסבון ומחברת את Rua de São Paulo עם Calçada do Combro/Rua do Loreto, בקצה אזור ליסבון הפומבליאנית. אורך מסלול הנסיעה הוא כ-245 מטרים.

מעלית ביקה החלה לפעול בשנת 1892. המנוע הראשון שהותקן בה היה מנוע מכני. בעשור השני של המאה ה-20 המעלית חוברה לרשת החשמל. למרבה הצער, באותה התקופה אירעה תאונה, כאשר אבדה השליטה על אחד מהקרונות שהתרסק לתוך התחנה התחתונה ונהרס כליל. בעקבות כך הופסק השימוש בפוניקולר למספר שנים.

מעלית ביקה כוללת 2 קרונות שנוסעים סימולטאנית בכיוונים מנוגדים. היא נוסעת בין בתי מגורים מהמאה ה-18. המעלית משקיפה על נהר הטז'ו ויש ממנה נוף נהדר!

מעלית לברה – Elevador do Lavra

גם כאן מדובר במעלית שהיא בעצם פוניקולר-טראם. המעלית נחנכה בשנת 1884, כך שזו המעלית העתיקה בליסבון. היא מחברת את רחוב Câmara Pestana עם Largo da Anunciada (ליד רסטורדורש). המעלית כוללת 2 קרונות. אורך הנסיעה 188 מטרים.

עיצוב המעליות על ידי הארכיטקטית הפורטוגלית Mariana Cidade

בתחילת הפוסט הבטחתי תמונות של המעליות של ליסבון בעיצובים מקסימים של הארכיטקטית הפורטוגלית Mariana Cidade, והנה הן. לחצו על הלינק לראות את כל תמונות האלבום ואת מעליות האזולז'ו שהיא עיצבה. תהנו.

סוף דבר

המעליות של ליסבון מטפסות במעלה גבעות העיר כבר למעלה מ-100 שנים. הן מקשטות את ליסבון בקישוט וינטאג' שובבי, כמו מתקן בלונה פארק. קוראים להן גלוריה, סנטה ז'וסטה, ביקה ולברה. הן יעילות, כיפיות, יפות וגם מצטלמות נהדר!