בליסבון, או שאתה אוהד בנפיקה, או שאתה אוהד ספורטינג. אני בנפיקה.

התאריך: 11.4.15. המשחק: בנפיקה ליסבון נגד אקדימה דה קוימברה. מחזור 28 (מתוך 34). בנפיקה במקום הראשון בטבלה, מרחק 3 נקודות מפורטו שבמקום השני. אקדמיקה, שעסוקה במאבקי תחתית, הגיעה למשחק לאחר תשעה משחקים ללא הפסד. מחזורים ספורים נותרו לסיום העונה. זו הפעם הראשונה שלי במשחק של בנפיקה.

מגרש הבית של בנפיקה ליסבון הוא ה- Estádio da Luz ("אצטדיון האור"). האצטדיון, שנחנך ב-2003, ארח מספר משחקים ביורו 2004, כולל את משחק הגמר. ב- 2014 הוא ארח את גמר ליגת האלופות. באותה השנה הוא נבחר כאצטדיון היפה באירופה במשאל מקוון של עיתון הספורט הצרפתי, ל'אקיפ. האצטדיון עוצב עם דגש על אספקטים של שקיפות ואור. באמת אצטדיון יפהפה.

למשחק הגעתי עם שני חברים פורטוגליים. האחד, אנטוניו. קבוצת הכדורגל שאהד מילדות התפרקה. מאז התייתם מקבוצתו אנטוניו מעריך, כדבריו, כדורגל טוב. לא חשובה הקבוצה. השני, מרקו, אוהד בנפיקה שרוף. כבר מספר שנים שהוא לא הולך למשחקים של בנפיקה בשל אמונה תפלה. במשחק האחרון שהוא היה בו הקבוצה הפסידה. בקשתי ממנו שיבוא איתי למשחק והבטחתי לשבור את המנחוס.

לפני המשחק האוהדים מתאספים מסביב לדוכני האוכל שמחוץ לאצטדיון. שתינו בירה "אימפריאל". הפורטוגלים נוהגים לאכול לפני המשחק סנדוויץ' עם עור חזיר. מרקו, בין ביס לביס, שאל: "אתה לא אוכל חזיר, נכון?". "אני צמחוני", עניתי.

בנפיקה מכונים "הנשרים". לפני המשחק נשר (אמיתי!) חג ברחבי האצטדיון. הוא חג וחג במעגלים, עד שנחת במרכז המגרש, ממש באמצע, ישר במקום שמיועד לנשר בסמל הקבוצה. טקס מלהיב, ממלא באנרגיות, אבל קצת ריחמתי על הנשר. מה זה פה קרקס? תנו לחיות לחיות. מרקו סיפר שלפני אחד המשחקים, הנשר ברח מהאיצטדיון במקום לנחות במרכז המגרש. אם זה קורה לפני משחק, הוא הסביר, זה סימן ברור למזל רע.

בדקה ה- 19 התוצאה כבר הייתה 0:3. ז'רדל (8 בנגיחה), ג'ונאס (11 בנגיחה) ולימה (19 בפנדל), שלושתם ברזילאים, כבשו לבנפיקה וגמרו את המשחק. אקדמיקה בקושי עברו את החצי. מרקו עדיין לא היה רגוע.

בהפסקה קניתי קפה אספרסו, קולה זירו ופיפוקש (pipocas), שזה סוג של פופקורן מתוק. פיפוקש? כמה רציתי גרעינים שחורים עם מלח!

במהלך המשחק היו לי הרבה שאלות על השחקנים, על ההיסטוריה של בנפיקה ועל הכדורגל הפורטוגלי בכלל. שאלתי את אנטוניו. מרקו, על אף שלושת השערים של בנפיקה, עדיין היה בלחץ.

אקדמיקה, נזכרתי, שיחקו בעבר נגד הפועל תל-אביב. זה היה בשלב הבתים של הליגה האירופית בשנת 2012. בפורטוגל הפועל הוציאה תיקו 1:1 (עומר דמארי השווה בתוספת הזמן של המחצית השנייה). בבלומפילד הפועל ניצחה 0:2 (מרעי וממן).

במחצית השניה ג'ונאס כבש עוד אחד (דקה 53). 0:4 לבנפיקה. לופז מאקדמיקה צימק בדקה ה- 80, 1:4. פייסה הסרבי, שחזר לשחק בבנפיקה אחרי שהיה פצוע למעלה משנה, שם את החמישי וחתם תוצאת המשחק, כמו שאומרים ב"שירים ושערים". 5:1.

בדקה ה- 86 נכנס למשחק, בהופעת בכורה בבנפיקה, גונת'ן רודריגז, כשרון מבטיח מאורוגוואי. מזל טוב.

56,197 צופים ב"אצטדיון האור" (מספר המושבים באצטדיון: 65,647).

מחוץ לאצטדיון יש שני "פוטו אופורטיוניטי". האחד, פסל בדמותו של אוסביו, השחקן הגדול ביותר בתולדות בנפיקה ליסבון. השני, פסל נשר ענק בשער האצטדיון. בשביל המזכרת!

כרטיס למשחק עלה לי 25 יורו ורכשתי אותו באתר האינטרנט של בנפיקה ליסבון.

עוד שבועיים פורטו מגיעה לליסבון. משחק עונה, על האליפות.

אליך מאיר.