יש להם אחלה תפוזים
"יש להם אחלה תפוזים!". זה מה שהיה לרינת, חברה ישראלית שלי מליסבון, לספר לי על אלגרבה לפני שהגעתי לשם בפעם הראשונה. היא לא התייחסה לחופים המדהימים, גם לא למבצרים, לטבע, לכפרי הדייגים או למסעדות פירות הים. היא התמקדה בתפוזים.

בפרדס ליד השוקת
אני זוכר את עצמי, בטיולים של בית הספר, מביט מבעד לחלון האוטובוס הנוסע ורואה רצף ארוך של פרדסים, עשירים בפירות כתומים ורעננים. פרדסי הארץ השתרעו מצפון ועד דרום. פרדסנות הייתה אחד הענפים החשובים במשק הישראלי. המותג Jaffa, גאווה לאומית, ייחד את תפוחי הזהב תוצרת ישראל מיתר התפוזים בשווקים הבינלאומיים. בטיולים משפחתיים באירופה, בכל פעם שהייתי רואה תפוזים למכירה, קיוויתי למצוא תפוזי Jaffa ביניהם. איני זוכר, אף לא פעם אחת, שהצלחתי למצוא תפוזים ישראליים בחו"ל. אולי לא חיפשתי מספיק טוב. בינתיים, ירדה תפארתה של הפרדסנות בישראל, את החקלאות החליף ההיי-טק ואת הפרדסים החליפו בניינים. גופים בינלאומיים עושים שימוש במותג Jaffa בתמורה לתמלוגים.

אלגרבה מלאה בתפוזים. מגדלים כאן כ-300,000 טון של תפוזים בכל שנה. מבעד לחלון הרכב השכור, אני רואה מרבדים של פרדסים עמוסי פרי. בצידי הדרכים חקלאים פורטוגליים מוכרים סלים עמוסים בתפוזים טריים, ישר מהעץ. קילו אחד בחצי אירו (ב"מגה באינטרנט", לשם הההשוואה, מחירם של תפוזים יותר מכפול). אם הגעתם לאלגרבה ומתחשק לכם סיור בפרדס, תבדקו את הסיור של MR Frutas.

עץ תפוז מרחף
הקולות של פיראוס מזכירים את חיפה. הפרדסים של אלגרבה מזכירים את יפו.

מילדות היה לי חלום, לגור ביפו העתיקה. לפני כמה שנים הוא התגשם. מצאתי בלוח יד2 דירה מקסימה להשכרה בסמטת מזל אריה, קרוב למוזיאון אילנה גור. זו הייתה חוויה נהדרת, של מגורים במקום שנראה כמו טוסקנה, נשמע כמו עמאן, מרגיש כמו תל-אביב, יש לו ריח של ים והוא טעים כמו תפוז.

הפייבוריט שלי ביפו העתיקה הוא פסל הרחוב "עץ תפוז מרחף", של האמן רן מורין, בתחילת סמטת מזל אריה. הפסל ואני נהגנו להיפגש כמה פעמים ביום. מקום החניה של הקטנוע שלי היה על המדרכה ליד הפסל. מדובר בעץ תפוז אמיתי, עם פירות ממש, שאינו נטוע באדמה. הוא תלוי בתוך כד ומחובר לקירות האבן של הסמטה בכבלי מתכת. קבוצות תיירים נעצרות באופן קבוע ליד הפסל. שמעתי מדריכים רבים מספרים על משמעותה של היצירה, כל מדריך וההסבר שלו. מדריך אחד סיפר על הפרדסים שהיו פעם ביפו ועל התפוז, סמלה של העיר; מדריך שני ראה בעץ המרחף דימוי לעם ישראל, עם נודד באלפיים שנות גלות; בהזדמנות אחרת, העץ המרחף סימל את הניתוק העולם וגובר בין האדם לטבע; ועוד ועוד הסברים יצירתיים מפה ומשם. בעיניי העץ מסמל את האפשרות לנטוע שורשים בעולם של רוח ואהבה ולהצמיח פירות בתנועה ובריחוף. איפה קונים פה כרטיס טיסה?

בתקופה שהכרתי את אשתי, תמונת הפרופיל שלי בפייסבוק הייתה של עץ התפוז המרחף. כשהיא ראתה את תמונת הפרופיל שלי, היא סיפרה לי שגם לה יש בפייסבוק תמונה של עץ התפוז המרחף, שהיא צלמה כשנה לפני שהכירה אותי, בביקור הראשון שלה בישראל. כשראיתי את התמונה שלה, מצאתי בה פרט מעניין ובלתי צפוי. הקטנוע שלי! אשתי, לפני שבכלל הכירה אותי, צלמה תמונה של הקטנוע שלי והעלתה אותה לפייסבוק… מה הסיכויים?! מאז, כל פעם שאנחנו בישראל, אנחנו מבקרים את עץ התפוז ואפילו מחבקים אותו, מנשקים אותו ומדברים איתו. אם אתם ביפו העתיקה במקרה, לכו לבקר את העץ ותמסרו לו ד"ש בבקשה.

פורטוקאל, בורטוקאלי, פורטוגל
ההורים שלי הגיעו לישראל מאיסטנבול. אצלנו בבית דברו תורכית, וכשרצו לומר "תפוז" אמרו "פורטוקאל". שמם הערבי של התפוזים הוא "בורטוקאלי". בשני המקרים מדובר בשיבוש של השם "פורטוגל". הכיצד? מספרים על מחלת הצפדינה, שהייתה נפוצה בקרב מלחים. לאחר שנתגלה שניתן לטפל במחלה על ידי צריכת ויטמין C, נהגו ימאים לקחת עמם למסעותיהם תפוזים, שכידוע עשיר בויטמין C. הימאים הפורטוגלים, שהיו מחלוצי עידן התגליות של המאה ה-15 וה-16, גילו ארצות ופגשו בעמים שלא היו ידועים להם לפני כן. העמים האלה ראו אז תפוזים לראשונה בחייהם. הם קישרו את התפוזים עם פורטוגל ומאז הקישור מצא ביטויו בשפות העמים.

ומה לגבי הטעם?
טעמו של התפוז בישראל נע בין מתוק לחמוץ והוא מלא במיץ. טעמם של התפוזים באלגרבה, לפחות אלה שאני טעמתי, הוא מתוק, בלי חמוץ, אין בהם כל כך הרבה מיץ והם ממש, אבל ממש ממש טעימים.

בונוס – שירים על פרדסים

• "בפרדס ליד השוקת, צל ערביים וירוקת…" (מילים: יורם טהרלב)
• "שלוות עולמים, פרדס חנה-כרכור" (מילים: אהוד בנאי)
• "וחלמת באמת על פרדס וקלמנטינות?" (מילים: שמרית אור)
• "את עוד צבע של הקשת, את כמו פרדס אחרי הגשם" (מילים: אביב גפן)
• "מי ישתול ישתול פרדס ברחובות?" (מילים: לוין קיפניס)
• "עוד רכבת חוצה שם פרדס ירוק, חסידה עוד רוגעת מעל" (מילים: יורם טהרלב)
• "זיכרון שעולה בי שוב, פרדס רטוב יללת התנים ואת, שהיית אהבת נעורי" (מילים: שלום חנוך)
• "כמשק הרוחות בפרדס מלבלב, החליל, החליל" (מילים: לאה גולדברג)
• "פרדס חנה כרכור צל עלי בננה" (מילים: מאיר אריאל)
• "מנדרינות מבשילות בפרדס במועדן" (מילים: רחל שפירא)

ויש עוד…