פרנננדו פסואה, מישהו מכיר? לפני שהגעתי לפורטוגל, לא שמעתי עליו, אבל בפורטוגל הוא נחשב לגדול המשוררים המודרניים של המדינה. בפורטוגל פסואה הוא מותג ממש. את הדיוקן שלו ניתן לראות ברחבי העיר, בגרפיטי ברחובות, בחנויות המזכרות ואפילו במטרו. סלבריקה. אני לא מבין גדול בשירה, אבל היום אני יודע שפסואה הוא מאנשי הספרות החשובים של המאה ה-20.
טיפ 1: רוצים תמונה עם פרננדו? הזדמנות הצילום הכי מפורסמת בליסבון היא פסל הברונזה שלו בבית הקפה Café A Brasileira, ברובע שיאדו. הפסל כולל כיסא ריק שאפשר לשבת עליו, באותו שולחן ליד פסואה. תוכלו לקרוא על הזדמנות הצילום הזו וגם על תשוקת הקפה של פורטוגל בפוסט "קפה פורטוגלי, חזק ומהיר, כמו רונאלדו".
טיפ 2: מסלול הסיור בליסבון הקלאסית עובר בסמוך ל-Café A Brasileira. הזדמנת צילום מעולה!
טיפ 3: לו"ז הסיורים בפורטוגל הוא הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתאם פעילויות לביקורכם בפורטוגל.
זמן מה אחרי שהשתקעתי בפורטוגל, רכשתי את אחד מספרי שיריו של פסואה, מתוך רצון להכיר את האיש ואת שיריו, וגם כדי להתחבר לפורטוגל ולתרבותה ממקום נוסף, של שירה. קראתי את הספר, שיר אחר שיר, ולא התחברתי. אז ויתרתי. מתישהו, חשבתי, בלי ללחוץ או לכפות את הרגע, אפגש בשיר של פסואה שאוהב, וגם הוא יפגוש בי.
החודשים חלפו ובאחד מהימים, כששוטטתי בסמטאותיה הציוריות של אלפמה, עצרתי להקשיב למדריך שהקריא לקבוצת מטיילים, בפאתוס ומכל הלב, את שירו של פסואה, “ים פורטוגזי”. סופסוף התחברתי. מאד נהניתי מהקריאה ומהשיר, וכששבתי הביתה, ישבתי לתרגם אותו לעברית:
ים פורטוגזי / פרננדו פסואה
הו ים מלוח, כמה מהמלח שלך
הן דמעותיה של פורטוגל!
כדי לחצות אותך, כמה אימהות בכו
כמה בנים התפללו לשווא!
כמה כלות מעולם לא נישאו
כדי שתהיה שלנו, הו ים!
האם זה היה שווה את זה? הכל שווה את זה
אם הנשמה אינה קטנה.
מי שרוצה לחצות את הבוז'אדור
חייב ללכת מעבר לכאב
אלוהים העניק לים את הסכנה והתהום
אבל גם על פני הים הוא שיקף את המרום
Mar Português / Fernando Pessoa
Ó mar salgado, quanto do teu sal
!São lágrimas de Portugal
Por te cruzarmos, quantas mães choraram,
!Quantos filhos em vão rezaram
Quantas noivas ficaram por casar
!Para que fosses nosso, ó mar
Valeu a pena? Tudo vale a pena
.Se a alma não é pequena
Quem quere passar além do Bojador
.Tem que passar além da dor
,Deus ao mar o perigo e o abismodeu
.Mas nele é que espelhou o céu
השיר כולל אלמנטים שהם מרכזיים בתרבות של פורטוגל ובסיפור חייהם של בני עמה. פורטוגל שילמה מחיר יקר עבור מסעות הים ועידן התגליות, במישור האישי והלאומי, ופסואה כותב על כך בנימה נוסטלגית ומלנכולית שכה מאפיינת את נפש הפורטוגלים.
שורת מפתח מתוך השיר מזכירה את כף הבוז'אדור, באומרה: "מי שרוצה לחצות את הבוז'אדור – חייב ללכת מעבר לכאב". מהו הבוז'אדור?
לחצות את הבוז'אדור
כף הבוז'אדור הוא חצי אי בצפון החוף המערבי של יבשת אפריקה (על חלקו הצפוני של חופה של סהרה המערבית). עד למאה ה-15 נחשבה בוז'אדור לנקודה בלתי אפשרית להקפה לכיוון דרום. הרוחות שהגיעו מפנים היבשת ונשבו בחוזקה מערבה לכיוון ברזיל הכריחו כל ספינה שביקשה לשוט דרומה, לשוט במקום זאת מערבה. קשיים נוספים הציבו החולות הרבים שהרוחות סחפו עימן ממדבר סהרה עמוק לתוך הים, כמו גם המים הרדודים באזור. הדבר הכריח את הספינות לשוט מבלי לראות את החוף, ולהתמודד עם הזרמים החזקים והבלתי נראים שבעומק הים.
האזור נחשב כמסוכן מאד להפלגה, ושמו בערבית, "אבו חתאר" ("אבי הסכנה" בעברית), מעיד על כך. היעלמותן של מספר כלי שייט אירופאיים שניסו לחצות את הכף חרף מימיו הסוערים, הובילו להשערות שבמקום נמצאות מפלצות ים ושהים שם בוער.
בחצרו של אנריקה הספן, נסיך שהיה אחראי על תחילת מסעות הגילויים האירופאיים, היה נווט פורטוגלי, ז'יל איאנש שמו. הנסיך שלח את איאנש להקיף את כף הבוז'אדור לראשונה בשנת 1424. לאחר מספר ניסיונות כושלים, הצליח איאנש, בעזרת שימוש בטריגונומטריה, להיות הראשון להפליג מעבר לנקודה זו. כדי לציין את האירוע, עלה איאנש לחוף ולקח משם צמח מקומי כמזכרת. ההישג של איאנש נחשב לפריצת דרך מרכזית עבור מגלי הארצות והסוחרים האירופאים בדרכם לאפריקה, ולאחר מכן להודו.
פסואה מבטא בשירו את החשיבות המיתית של כף הבוז'אדור, ומקביל אותה לחוויה אנושית. הקשיים, כפי שאמר המשורר האנגלי לורד ביירון, "… הם דרך המלך אל האמת". מי לא חווה אתגר בחייו, שכדי לצלוח אותו נאלץ להתמודד עם קשיים ואפילו משבר. על זה שרוצה להשיג פריצת דרך בחייו ולצמוח, לדעת להתמודד עם הפחד ועם המפלצות של הבלתי נודע.
תגובות