פעם, מזמן, גרתי בברזיל וטיילתי לריו דה ז'נרו. אחד מאתרי החובה שם, הוא הפסל של "ישו הגואל" בראש הר הקורקובדו, אחד משבעת פלאי תבל החדשים. שנים אחר כך, כשאשתי ואני רק הכרנו ואפילו עוד לא בקרתי בליסבון, היא שלחה לי תמונה של פסל דומה מליסבון. הייתי מופתע מאד. אותו הפסל בליסבון? כמו בברזיל? לא היה לי מושג שקיים "עוד קורקובדו"!

על גדותיו הדרומיים של נהר הטז'ו, בגדה שממול ליסבון, הפסל של "ישו המלך" הוא אחד מהסמלים הידועים והבולטים של פורטוגל.

פסל "ישו המלך" (בפורטוגזית: Cristo Rei) הוא פסל בטון ענק בגובה 28 מטרים, הניצב על גבי בסיס בגובה 82 מטרים. המונומנט הוקם על צוק מבודד, 133 מטרים מעל פני הים. בסיס הפסל עוצב בצורת שער. כל אחת מהקשתות של מגדל הבסיס מכוונת אל אחד מכיווני שושנת הרוחות. דמותו של ישו, בדומה לישו של הקורקובדו, יוצרת צלב. ידיו של ישו פרושות, כאילו באות לברך ולחבק את ליסבון.

מספרים על הקרדינל של ליסבון שביקר בריו בשנת 1934 בסמוך לאחר שנחנך שם הפסל על ראש הר הקורקובדו וקיבל שם השראה להקמת פסל דומה בפורטוגל. ההחלטה על הקמת הפסל הפורטוגלי אושרה בשנת 1940, כתחינה לאלוהים שפורטוגל לא תשתתף במלחמת העולם השנייה. ליסבון הייתה אז מדינה פשיסטית, תחת שלטונו של העריץ סלזר, שהיה קתולי אדוק ועודד את הפרויקט. אבן הפינה לפסל הונחה בשנת 1949, ובסופו של דבר נחנך פסל ישו המלך בשנת 1959, כאות הוקרה על כך שאמנם נחסכו מפורטוגל זוועות במלחמת העולם השנייה.

ניתן להגיע ל-Cristo Rei באמצעות מעבורת נוסעים שיוצאת מתחנת Cais do Sodre וחוצה את הנהר ל-Cacilhas. משם יש להמשיך בנסיעה באמצעות מספר 101, שעוצר ממש ליד הפסל, בעיר אלמדה. זמן הנסיעה הכולל קצר משעה. השייט במעבורת הוא חוויה בפני עצמה ודרך נהדרת להתרשם מיופייה של ליסבון ומקו הרקיע שלה.

ליסבונאים, אגב, נוהרים ל-Cacilhas, לא רק בגלל ישו המלך. יש ב-Cacilhas אולמות בירה עם מאכלי ים טריים, בירות טעימות ונופים יפים של השמש שוקעת מעל הנהר.

כשמגיעים למונומנט עצמו, ניתן לעלות באמצעות מעלית למרפסת תצפית בחלק העליון של בסיס הפסל. יש במקום גם בית תפילה וחנות מזכרות. הנוף של ליסבון, של נהר הטז'ו ושל גשר ה-25 באפריל מרהיב. הכינו את המצלמות.