כיכר רוּסִיוּ (Rossio) היא מקום שכיף לי לשוטט בו. זו כיכר של יופי אירופאי קלאסי, מזרקות צרפתיות חגיגיות וקהל של תיירים ומקומיים. ההרגשה בכיכר טובה ונעימה, בעיקר ביום של שמש חמימה!

כיכר רוסיו הינה אחת מהכיכרות המרכזיות של ליסבון מזה מאות בשנים. הכיכר, הנמצאת בעיר התחתית של ליסבון (Baixa), ראתה לאורך ההיסטוריה התקוממויות עממיות, מלחמות שוורים, הוצאות להורג, וגם חגיגות. משמעות השם "רוסיו" היא "כיכר ציבורית גדולה".

ההתיישבות הראשונה באזור כיכר רוסיו

רוסיו נהפכה למקום חשוב בליסבון במאה ה-13 וה-14, כשאוכלוסיית העיר התרחבה ועברה לאזורים הנמוכים שמתחת לגבעת הטירה. כפי שבירושלים, למשל, היה תהליך של התפשטות אורבנית אל מחוץ לחומות העיר העתיקה, כך גם בליסבון היה תהליך דומה שהוציא את אנשי העם לגור בשטח שמתחת לגבעה המבוצרת של העיר.

ארמון, אינקוויזיציה, תיאטרון דונה מריה – המבנה שבצד הצפוני של כיכר רוסיו

בסביבות שנת 1450 נבנה ארמון בצד הצפוני של הכיכר, שנועד לארח אצילים ומכובדים שבאו לבקר בליסבון ממדינות אחרות. בשנות קיומה של האינקוויזיציה הפורטוגזית (1536 – 1821), הפך הארמון למקום מושבה של האינקוויזיציה, שהייתה עורכת הוצאות להורג בכיכר רוסיו, לעיני כל.

בשל שריפה שאירעה במבנה בשנת 1836, הארמון נהרס, ובעקבות כך הוחלט לבנות במקום תיאטרון, שפעיל עד לימים אלה (Teatro Nacional D. Maria II). אני, אגב, אוהב תיאטרון, אבל עד כה לא צפיתי בליסבון בהצגת תיאטרון בפורטוגזית (באנגלית דווקא כן). נראה לי שהגיע הזמן שאעשה זאת, גם אם לא אבין את כל הטקסט. כך אלמד!

בית החולים המלכותי "כל הקדושים"

בשנת 1492 המלך ז'ואאו ציווה על הקמת בית חולים בכיכר, הוא בית החולים המלכותי "כל הקדושים" (Hospital Real de Todos os Santos). בניית בית החולים הסתיימה בשנת 1504, בזמן שלטונו של המלך מנואל הראשון. בית החולים תפס את כל הצד המזרחי של הכיכר. מבנה בית החולים ניזוק באופן קשה ברעידת האדמה של 1755. החולים שניצלו ופצועי רעידת האדמה שוכנו במנזרים וארמונות שלא ניזוקו. בשל אילוצים כלכליים בית החולים אף פעם לא שוקם באופן מלא, עד ששרידיו נהרסו ובמקומו הוקמה כיכר חדשה, Praça da Figueira שמה.

מה שאתם רואים היום, זה לא מה שהיה פעם

רוב הבניינים שניצבים היום סביב כיכר רוסיו הם מהתקופה שלאחר רעידת האדמה של שנת 1755, שהחריבה את רוב המבנים באזור.

מי מכיר את כיכר "פדרו הרביעי"?

בשנת 1874 הוצב במרכז הכיכר, בראש עמוד גבוה, פסל של פדרו הרביעי. אז גם ניתן לכיכר שמה הרשמי – כיכר המלך פדרו הרביעי – שם שמעולם לא התקבל על ידי הציבור. אל תנסו לומר לנהג מונית בליסבון להסיע אתכם לכיכר "פדרו הרביעי", כי קרוב לוודאי שהוא לא ידע לאן לנסוע.

הפסיפס בכיכר רוסיו – כמו הים, כמו לב הים

במאה ה-19 רוצפה הכיכר בפסיפס פורטוגזי מסורתי. העיצוב הגלי של הפסיפס, נועד להזכיר את גלי הים שהציפו את הכיכר ברעש האדמה שהיכה בעיר.

מזרקות צרפתיות בכיכר רוסיו

במאה ה-19 עוטרה הכיכר במזרקות ברונזה שיובאו מצרפת. מכירים את השיר של עמליה רודריגז, "ליסבון, אל תהיי כל כך צרפתית"?

תחנת הרכבת של רוסיו

לקראת סוף המאה ה-19 הוקם מבנה חשוב נוסף בכיכר – תחנת הרכבת של רוסיו, שיש לה עיצוב יפה ומיוחד. אם בא לכם לנסוע לטיול יום בסינטרה, זה מקום טוב לתפוס ממנו רכבת.

עסקים וותיקים בכיכר רוסיו

ישנם בכיכר חנויות ובתי קפה שפעילים כבר מאז המאה ה-18. בין העסקים הוותיקים של הכיכר ניתן למנות את Café Nicola, Pastelaria Suíça ובר הז'ינז'יניה (ליקר שעשוי מדובדבנים חמוצים, Ginjinha) הידוע של ליסבון. ביום שמש אחד ישבתי עם בני משפחה ב-Pastelaria Suíça והיה נעים וגם טעים. שלוק של ז'ינז'יניה אחר כך גם היה טוב כדי לרומם את מצב הרוח.