פרשת טבורה הייתה שערוריה פוליטית בפורטוגל של המאה ה-18. ניסיון התנקשות במלך פורטוגל גרם לאירועים שהסתיימו בהוצאה להורג בפומבי של כל משפחת טבורה וקרובי משפחתה. ההוצאה להורג בוצעה במקום שבו ניצב העמוד שבתמונות (שהמיקום שלו בגוגל מפות הוא זה).

הסיפור המעניין היה כדלקמן. המרקיז דה פומבל, ראש ממשלת פורטוגל בין השנים 1750 ל-1777, היה אדם קפדן, בן אצולה כפרית. הייתה לו טינה עמוקה כלפי האצולה הישנה, ​​שבזה לו.

משפחת טבורה הייתה אחת ממשפחות האצולה החזקות בממלכה ובין האויבים המרים ביותר של ראש הממשלה. המשפחה, מנקודת מבטה, הייתה מוטרדת מכך שענייני המלוכה הועברו ל"חסר השכלה".

העימותים בין ראש הממשלה לבין משפחת טבורה היו תכופים. המלך, מצידו, סמך על מנהיגותו של ראש ממשלתו, בעיקר לאחר רעידת האדמה של שנת 1755, שהחריבה את ליסבון.

באחד מלילות שנת 1758, רכב המלך ז'וזה הראשון בכרכרה לא מסומנת בדרך משנית בפרברי ליסבון. הוא חזר מערב של בילוי אצל הפילגש שלו, בת משפחה טבורה. אי שם בדרך, עצרו שניים או שלושה גברים את הכרכרה וירו על יושביה. המלך נורה בזרועו והנהג שלו נפצע קשה, אך שניהם שרדו וחזרו לארמון.

ראש הממשלה, המרקיז דה פומבל, השתלט על המצב. הוא שמר בסוד את האירוע ואת פציעותיו של המלך ופתח בחקירה מהירה. כעבור מספר ימים נעצרו שני גברים בגין הירי. הם עונו והודו באשמה, כשהם מצהירים שהם צייתו להוראות של משפחת טבורה, שזממה להעלות אדם אחר לכס המלוכה. שני הגברים נתלו למחרת, עוד לפני שפורסם ניסיון הרצח.

בשבועות שלאחר מכן נכלאו ראשי משפחת טבורה וכל בניהם, בנותיהם ונכדיהם. בני אצולה נוספים, שנטען ששיתפו פעולה עם הפושעים, נעצרו יחד עם משפחותיהם. כולם הואשמו בבגידה ובניסיון לרצח. הם הכחישו את ההאשמות אך בסופו של דבר נידונו למוות. אחוזותיהם הוחרמו על ידי הכתר, ארמונם בליסבון הושמד ואדמתו הומלחה, תוארי האצולה שלהם נשללו וסמל המשפחה שלהם הוצא מחוץ לחוק. גזר הדין המקורי הורה להוציא להורג משפחות שלמות, כולל נשים וילדים. רק התערבותה של המלכה הצילה את מרביתם.

ההוצאה להורג בוצעה בפומבי ב- 13 בינואר 1759 בנוכחות המלך, בשדה ליד ליסבון, שהיום הוא המקום שבו אתם עומדים. לאחר מכן הומלחה האדמה, כדי למנוע צמיחה עתידית של צמחייה. עד היום, שמה של הסימטה הזו הוא Beco do Chão Salgado ("הסמטה של האדמה המלוחה"). בפינה ניצב עמוד הקלון. הכיתוב על העמוד הוא כדלקמן:

"במקום זה הוחרבו והומלחו בתיהם של ז'וזה מסקרנייש, הופשטו התארים של הדוכס מאביירו ואחרים, שהורשעו בגזר דין שהוכרז בבית המשפט העליון של אי הנאמנות ב-12 בינואר 1759 ושהובאו לדין כמנהיגי מעשה האלימות הברברי והנורא ביותר, שאירע בליל ה-3 בספטמבר 1758 כנגד האדם המלכותי והקדוש ביותר, הלורד ז'וזה הראשון. באדמה הידועה לשמצה הזו אסור לבנות לעולם."

בשל המיקום של העמוד, הוא שימוש במשך שנים רבות כמשתנה ציבורית.

היסטוריונים מפרשים את האירוע כניסיון של ראש הממשלה לבלום את כוחן ההולך וגדל של משפחות האצולה הישנות. ואמנם, בעקבות האירועים מעמדו של המרקיז דה פומבל התחזק מאד. אויביו נעלמו והאצולה נחלשה מאד.

מגיני משפחת טבורה טוענים כי ניסיון הרצח של המלך יכול היה להיות פיגוע אקראי של שודדי הכבישים, מכיוון שהמלך נסע בדרך מסוכנת בליסבון ללא שמירה או סימן לזהותו. רמז נוסף לאמת עשויה להיות העובדה שאף אחד מבני משפחת טבורה או בעלי בריתם לא ניסה לברוח מפורטוגל בימים שלאחר ניסיון הרצח.