בתקופה האחרונה, לקראת כתיבת הפוסט הזה, אני הולך בעיר עם הראש באדמה. אין מה לדאוג, זה רק בגלל שגיליתי שהמדרכות כל כך יפות!

המדרכה הפורטוגלית (Calçada portuguesa בפורטוגזית) היא חלק מהמורשת והזהות של פורטוגל. המדרכות הללו עשויות עבודת יד מאבנים קטנות ושטוחות מסוגים שונים, בצבעים של שחור ולבן. האבנים מסודרות באופן שיוצר תבנית או תמונה, והתוצאה דומה לפסיפס. את המרהיבים מבין הפסיפסים ניתן למצוא בכיכרות הערים.

טיפים למטיילים:

• טיפ 1: אם יורד גשם בפורטוגל היזהרו בהליכה כפליים! המדרכות המיוחדות של המדינה הופכות אז חלקלקות ומסוכנות.
• טיפ 2: לו"ז הסיורים בפורטוגל הוא הדרך הנוחה והיעילה ביותר לתאם פעילויות לביקורכם בפורטוגל.

תחילת מסורת המדרכות הפורטוגליות, כפי שאנו מכירים אותה היום, בשנת 1842 בטירת סאו ז'ורז'ה של ליסבון. מושל העיר באותם הימים החליט להסב את סביבות הטירה לשטיח של אבנים לבנות, עם תבניות זיגזג פשוטות עשוית אבן בזלת שחורה. המלאכה בוצעה אז על ידי אסירים. הצלחת הפרויקט הייתה גדולה וסביבות הטירה הפכו למקום האהוב על תושבי העיר. בעקבות כך, ב-1848 אושר פרויקט לריצוף דומה של כיכר רוסיו רחבת הידיים. בסופו של דבר, רוב מדרכות ליסבון נסללו בדרך זו. מדרכות פורטוגליות יפהפיות במיוחד ניתן למצוא כיום בליסבון גם בכיכר קמואש, פרינסיפה ריאל, שיאדו, כיכר מארקש דה פומבל וגם באבנידה דה ליברדדה. מדרכות פורטוגליות מקשטות את הרחובות והכיכרות בכל רחבי המדינה, והן התפשטו גם למושבות לשעבר של פורטוגל, ובין היתר ניתן למצוא אותן בריו דה ז'נרו, סאו פאולו, ואפילו במקאו.

המדרכות של כיכר רוסיו עוצבו בתבנית יפהפיה של גלים. מדוע גלים? הגרסה הרווחת היא שמדובר בדימוי לצונאמי ששטף את ליסבון ברעידת האדמה של שנת 1755. אחרים רואים בגלים דימוי למגלי הארצות הפורטוגליים ולמסעותיהם בימים בעידן התגליות.

מדרכה מפורסמת אחרת בעיר מציגה פסיפס מקסים של מלכת הפאדו הפורטוגלית, עמליה רודריגז. הפסיפס הוא די חדש, משנת 2015, והוא חוסה לצילו של עץ בשכונת אלפמה של ליסבון.

המדרכות הפורטוגליות אמנם יפהפיות, אבל הן גם מסוכנות. ליסבון אינה מקום לנעלי עקב מחודד. העקבים נכנסים לתוך הרווחים שבין אבני המדרכות וההליכה קשה. סכנה נגרמת גם על ידי מדרכות שיש בהן אבנים רופפות. במיוחד המדרכות הופכות מסוכנות כשיורד גשם, אז האבנים הופכות למשטח חלק שגורם להחלקות ונפילות. יש לי חברים שאפילו פיתחו מוצר מיוחד עבור הצועדים בליסבון – PostFeet שמו – של מדבקות לסוליות הנעל המונעות החלקה. רק בפורטוגל!

עתידה של אמנות המדרכות הפורטוגליות מוטל בסימן שאלה. כיום, קשה למצוא עובדים המסכימים לעסוק במלאכה המפרכת וארוכת השעות של סידור האבנים תמורת שכר זעום. מספר בעלי המלאכה העוסקים בריצוף מדרכות פורטוגליות הולך ופחות. מדרכות בטון מאריכות ימים טוב יותר ועלותן נמוכה ביחס למדרכות הפורטוגליות היקרות. אם פעם מדרכות פורטוגליות היו נסללות בכל כפר ועיר בפורטוגל, כיום הן נסללות בעיקר באזורי שימור או בפרויקטים אדריכליים חשובים.

זהו, הפוסט הסתיים, אפשר להרים את הראש!