קפאזה, ליצן ג'ינג'י, נולד באיסטנבול ועשה עלייה לישראל עם אמא שלי בסבנטיז. מאז הוא בובת הילדות האהובה שלי.

לראשו של קפאזה ("הידוע לשמצה" בתורכית) כובע ציירים שחור. הוא לובש חולצה מפוספסת ומכנסיים סגולים עם שלייקס. כתינוק וילד, שחקתי ודברתי עם קפאזה, האכלתי, רחצתי והרדמתי אותו. אחד מזיכרונות הילדות המתוקים שלי הוא של אמי ז"ל חורזת: "מי זה? קפאזה!".

עם השנים, נזנחה הבובה. קפאזה הושלך לארגז, איבד עין ואף והשלייקס נקרעו. הבובה התבלתה וכמעט נשכחה.

בקרוב, במזל טוב, תיוולד לי בת. לכבוד הילדה המתוקה שעומדת לצאת לאוויר העולם ממש בקרוב, נשלף קפאזה מן הארגז והוכרז מבצע לשיקומו. קפאזה אושפז בבית החולים לבובות בליסבון, מוסד ידוע ומוכר בעיר. המחשבה שאחלוק את האהבה לקפאזה עם בתי מרגשת אותי.

קפאזה נולד באיסטנבול, תורכיה, לפני כארבעים
שנה. מס' הטלפון שעל התג שלו בן 6 ספרות
בלבד. אוכלוסיית איסטנבול מונה כיום למעלה
מ-14 מיליון נפש

בית החולים לבובות של ליסבון (Hospital de Bonecas) פעיל משנת 1830. האגדה מספרת על קשישה, גב' קרלוטה, שנהגה לשבת ליד דלת הכניסה של חנות התבלינים של השוק של ליסבון ולתפור בובות.

בימים ההם, כשעוד לא היו מכוניות ברחובות, ילדים אהבו ללכת עם הוריהם לקניות בשוק, ממש כשם שילדים אוהבים כיום להתלוות להוריהם לשופינג בקניון. בשוק היו ברווזים, שפנים, תרנגולות, יונים, פירות ופרחים והאווירה הייתה משמחת. ילדים לא פחדו ללכת לאיבוד בשוק. כולם הכירו את כולם בשמותיהם וליסבון הרגישה כמו עיירה קטנה.

בזמן שההורים עורכים קניות בשוק, אהבו הילדים לשבת ליד גב' קרלוטה, להביט בבובות שהיא יצרה ולשחק בהן. לפעמים, אנשים שתפו את גב' קרלוטה בכאבים או במחלות מהן סבלו הבובות, ותמיד לגב' הקשישה הייתה דרך טובה לטפל בהן. זאת הייתה תחילתו של בית החולים לבובות.

השנים חלפו והשוק נעלם. ילדים הפכו למבוגרים, שספרו לילדיהם על חנות קטנה שבה הזמן עוצר מלכת ובה בובות מוצאות מרפא ומחלימות. החייטים והטכנאים של בית החולים לבובות של ליסבון, מאז ועד היום, מרפאים גפיים שבורות, משתילים אברים ותופרים בגדים קרועים של בובות ילדים. סבים וסבתות מביאים את בובותיהם המרופטות לשיקום ומעבירים את הבובות מדור לדור.

קפאזה אחרי

כשהגעתי לבית החולים עם קפאזה, נעשתה לו קודם כל בדיקה כללית. ניתן לו מספר מיטה, ממש כשם שהדברים קורים בבית חולים רגיל. עם האחראית התורנית בחרנו אף ועיניים חדשות לקפאזה, והיא תארה את הטיפול שקפאזה יקבל ונקבה בעלות הטיפול. משך הטיפול, כך נמסר לי, הוא חודש ימים. לפני שנפרדתי מקפאזה, הצטלמנו בחנות למזכרת בפרידה מרגשת.

הימים חלפו, מפעם לפעם התקשרתי לבית החולים לשאול לשלומו של קפאזה, עד שבאחד הימים נתקבל זימון מבית החולים לקחת את קפאזה הביתה, שמחה גדולה.

תמונות של קפאזה "לפני" ו"אחרי" מוצגות בפוסט זה. מי זה? קפאזה!

בבית החולים לבובות יש מוזיאון קטן וחמוד, עם מאות ואולי אפילו אלפי בובות במצבים רפואיים שונים, ובשלל צבעים, גדלים וחומרים. הביקור מומלץ. ילדים וגם מבוגרים נהנים שם (אם כי היה רגע בביקור, שמרוב בובות עם עיניים קפואות מסביב, נזכרתי בסרטי אימה…).

Hospital de Bonecas – The Doll Hospital
Praça da Figueira, 7
Lisbon, Portugal
www.HospitalDeBonecas.com