מתחת לבית שלי, מעבר לרחוב, יש מסעדה איטלקית. הם מוכרים פיצות ופסטה, אבל אני בא לשם בשביל הקפה. בדרך מפה או בחזרה משם אני עובר אצלם. יש שם ברמן, רוּבֶּן שמו, שעושה לי אספרסו, בלי סוכר. רובן, בחור צעיר ומלא בכתובות קעקע, נרגש מזה שאני מישראל. יש לו חלום לבקר בירושלים. בשבילו אני שגריר מארץ הקודש של סלומון, ז'קוב, ז'סוס, ויתר גיבורי התנ"ך והברית החדשה. הסרט האהוב עליו הוא "ממלכת גן עדן" ובכל פעם שאני מגיע לקפה הוא שואל אותי אם הספקתי לצפות בו. סיפרתי לו על חוף הים ועל הבחורות היפות של תל-אביב. הוא התחבר גם לזה. בין פטפוט לצ'יטוט, אני לוגם מהקפה טיק-טק, מקבל את זריקת המרץ וממשיך לדרכי.

הפורטוגלים מאד אוהבים קפה. כולם שותים קפה, בעיקר אספרסו, בבוקר, בצהריים ובערב, מצפון פורטוגל ועד לדרומה. הם חיים על קפה. זה מהיר, זול וזמין כמעט בכל רגע. הסתכלו ימינה, הסתכלו שמאלה, איפשהו ברחוב מוכרים קפה. תרבות הקפה הפורטוגלית מחברת בין אנשים. ההזמנה "בוא נלך לשתות קפה" היא חלק מהמסורת המקומית. במסעדה או בבית קפה לא מבקשים "אספרסו". פשוט אומרים "קפה" וכוס קטנטנה של קפה חזק מגיעה. מי שאוהב קפה הפוך או נס, עם חלב סויה או קצף, בכוס כזאת או אחרת, או שלל נדנודים אחרים, תשכחו מזה, כאן זה לא מקובל. בפורטוגל הקפה מרוכז ומהיר, כמו רונאלדו. שלוק אחד או שניים וזה נגמר.

איך מזמינים קפה בפורטוגל? בואו נתאמן. נכנסים לבית הקפה ואומרים !Bom Dia. בוקר טוב, יענו. אחרי שקבלתם חיוך מכיוון הבר או מהמלצר, אפשר להמשיך: Um café, faz favor, קפה אחד, בבקשה. כשהקפה מוכן, אומרים תודה יפה. בנות יאמרו Obrigada, בנים יאמרו Obrigado. לפני התשלום שואלים ?quanto custa, כמה זה עולה? כשיוצאים מבית הקפה אומרים שוב Bom Dia או Boa Tarde (צהריים טובים) ויאללה בי, עד לקפה הבא.

הקפה הגיע לפורטוגל בעידן התגליות של המאה ה-15, אז חוקרים ומגלי ארצות פורטוגליים גילו ארצות ויבשות עם גידולי קפה משובחים. הקולוניות הפורטוגליות – למשל ברזיל בדרום אמריקה, מזרח טימור בדרום מזרח אסיה, וסאו טומה ופרינסיפה באפריקה – הבטיחו אספקה שופעת ואיכותית של קפה לפורטוגל. טעים!

בית הקפה הכי מפורסם בליסבון וגם אטרקציה תיירותית פופולארית, הוא Café A Brasileira, בסמוך לכיכר קָמוֹאֶשׁ (Largo de Camões), קרוב לתחנת המטרו באישה-שיאדו. בית הקפה נפתח בשנת 1905 כדי למכור "קפה ברזילאי אמיתי". זה היה המקום הראשון בעיר שבו מכרו כוס קטנה עם קפה חזק. בית הקפה מעוצב בשילוב של עץ, מראות ושיש. מאד יפה. השירות ככה-ככה. Café A Brasileira היה מקום מפגש של אינטלקטואלים פורטוגלים. פרננדו פסואה, גדול המשוררים המודרניים של פורטוגל, נהג לשבת בבית הקפה ולכתוב. פסל ברונזה שלו ניצב מחוץ לבית הקפה והוא הפוטו-אופורטיוניטי הכי ידוע של ליסבון. אם "קפה כסית" היה קיים, הייתי מציע לשים שם פסל של אלתרמן. אז אולי פסל של אריס סאן בקופיקס? בּוּם פָּם, בּוּם פָּם.

והחשבון? כוס קפה אצל רובן במסעדה האיטלקית עולה לי 65 סנט (כ-2.75 ₪). אני לא זוכר בדיוק כמה עולה אספרסו קצר בישראל, אבל למיטב זכרוני בממוצע קצת פחות מ-10 ₪, נכון? 5 ₪ בקופיקס? ההבדל משמעותי. הכי הרבה ששילמתי כאן על קפה היה 1.30 אירו (כ- 5.50 ₪) וזה היה בשדה התעופה של ליסבון. הנה, לא רק בנתב"ג יקרנים.

היום כשעברתי באיטלקית, רובן לא היה שם. במקומו היה עובד הודי. שאלתי אותו "צָ'אי מִילֶגָה?" (שזה "יש מצב לתה?" בהינדי). הוא צחק ונתן לי אספרסו קצר. לא הייתי צריך אפילו לבקש.