מצאתי תחנה רכבת בפורטו שהיא יפהפייה, שיא של חן ויופי! בעיניי לפחות… מדובר בתחנת הרכבת סאו בנטו. התחנה הזו היא מאתרי התיירות המפורסמים בכל רחבי פורטוגל. למה? תכף תדעו!

מה מקור השם?

הידעתם? את השם "רכבת" לשיירת קרונות שקטר בראשה נתן אליעזר בן יהודה, באחד מאותם חידושים גאוניים של מחייה השפה העברית. החידוש נדרש בעקבות הקמתה של מסילת הברזל בקו ירושלים-יפו, עם תחנה בין חוף הים לשכונת נווה צדק, הידוע כיום כ"מתחם התחנה" בתל אביב, שגם הוא מקום יפה מאד!

מה מקור שם התחנה הרכבת סאו בנטו של פורטו? במקום שבו עומדת תחנת הרכבת נבנה במאה ה-16 מנזר של מסדר הקדוש בנדיקטוס (ובפורטוגזית "בנטו").

מתי נבנתה תחנה הרכבת בפורטו?

מבנה המנזר נשרף בשנת 1783 והוזנח במשך שנים ארוכות. כחלק מתכניות להרחבת שירותי הרכבת בפורטוגל, הניח המלך קרלוס הראשון בשנת 1900 את אבן הפינה לתחנה. הבניין נחנך רשמית ב-1916, והוא משמש כתחנת רכבת על לימינו אנו.

20,000 אריחים בתחנת הרכבת של פורטו

תחנת הרכבת של פורטו נחשבת ליופי נדיר שכזה, בזכות כ-20,000 אריחי קרמיקת אזולז'ו המקשטים את קירות חלל אולם הכניסה שלה. גם החלק החיצוני של התחנה, שעוצב בהשפעה צרפתית, ראוי לתשומת לב, אבל אריחי הקרמיקה בצבעים כחול ולבן שמכסים את פנים התחנה, מהרצפה ועד לתקרה, הם עוצרי נשימה. בזכותם, זו אחת מתחנות הרכבת היפות בעולם.

האריחים הם יצירה של האמן Jorge Colaço, צייר האזולז'ו החשוב ביותר לאותה התקופה, שעמל עליה 11 שנים, מ-1905 עד לשנת 1916.

אריחי הקיר של תחנת סאו בנטו מתארים פרקים בהיסטוריה של פורטוגל, שושלת המלוכה שלה, מלחמותיה והתפתחות התחבורה בה.

לקירות האזולז'ו בתחנת הרכבת, מלבד יופיים, ישנם יתרונות נוספים. ראשית, הם אינם דורשים צביעה באופן תכוף כפי שקיר הצבוע בצבע רגיל דורש. קירות האזולז'ו הקרירים גם מסייעים לשמור על טמפורטורה נמוכה באולם התחנה בימי קיץ חמים.

אחת מהעבודות המרשימות שעל הקיר מציגה את המלך ז'ואאו הראשון והמלכה פיליפה מלנקסטר לפני חתונתם ב-1387 בקתדרלה של פורטו. החתונה הזו מסמלת את תחילתה של הברית הארוכה בתולדות בהיסטוריה, בין אנגליה לפורטוגל. יצירה אחרת מציגה את אנריקה הספן כובש את העיר סאוטה במרוקו.

כבוד מעל לכל – סיפורו של האביר אגש מוניז

יצירת האזולז'ו האהובה עלי בתחנת הרכבת של סאו בנטו היא זו שמציגה קרב את ולדווז (Torneio de Arcos de Valdevez), בין ממלכת ליאון לזו של פורטוגל, ואת המפגש מהמאה ה-12 בין האביר אגש מוניז לבין המלך אלפונסו ה-7 מליאון, שכינה את עצמו "קיסר ספרד".

באותה תקופה היסטורית, המורים הצפון אפריקאים כבר כבשו את רוב רובו של חצי האי האיברי. קיסר ספרד וחייליו הנוצרים השיבו מלחמה כדי להסיג את המורים דרומה.

מחוז פורטוקלה (שלימים תצמח ממנו פורטוגל) היה באותה התקופה כפוף לממלכתו של קיסר ספרד. האיש העשיר במחוז פורטוקלה האביר אגש מוניז. רוזן מחוז פורטוקלה הפקיד בידי מוניז את חינוכו של בנו, אפונסו אנריקש. כשהבן הגיע לבגרות, הוא יצא ללחום עבור עצמאותה של פורטוקלה. "קיסר ספרד" המלך אלפונסו לא השלים עם אבדן השליטה על פורטוקלה. הוא הטיל מצור על גימראייש, בירת פורטוקלה, שהייתה עיר הולדתו של אפונסו אנריקש. אגש מוניז נשלח לקיסר כדי להשכין שלום, והוסכם ביניהם שפורטוגל תהיה כפופה לקיסר.

השלום לא ארך זמן רב. דום אפונסו אנריקש הפר את הסיכום והכריז על פורטוגל כממלכה עצמאית. חילותיו של קיסר ספרד נאלצו להילחם בשתי חזיתות במקביל, האחת נגד המורים בדרום והשנייה נגד הפורטוגלים. בסופו של דבר ניצחו הפורטוגלים בקרב.

מילת הכבוד שנתן אגש מוניז לקיסר הופרה. מוצא של כבוד מצא האביר בכך שהביא את עצמו ואת משפחתו למשפט הקיסר. קיר האזולז'ו בתחנת הרכבת של פורטו מציג אותם באים בפני הקיסר יחפים, עם חבלים כרוכים סביב צוואריהם ומתחננים לרחמי הקיסר. התנהגותו של מוניז נגעה לליבו של המלך הספרדי והוא שלח אותו חזרה לפורטוגל מבלי להעניש אותו.

ביני לבין עצמי הופתעתי, כיצד זה שלאירוע שכזה דווקא מעניקים הפורטוגלים הבלטה, ביצירה מפוארת ובמיקום מרכזי כל כך. והרי הפורטוגלי מוצג בה לבוש בלויים ומתחנן על חייו בפני הקיסר היריב. הייתי מצפה שהפורטוגלים יעדיפו להנציח ניצחון חשוב או גיבור מלחמה. כששאלתי פורטוגלים לדבר, התשובה שקיבלתי הייתה שהתנהגותו של אגש מוניז מציגה את העיקרון של "כבוד מעל לכל", שהוא עיקרון מרכזי בתרבות הפורטוגלית. מניסיון החיים שלי במדינה הזו אני מתרשם, שלכבוד ביחסים שבין אדם לרעהו, ליושר ולאמון, יש אכן חשיבות ניכרת כאן, גם בימינו אנו.

סוף דבר

אחד מהספרים האהובים על בתי התינוקת הוא "ברכבת יושבת ארנבת", מאת טובה שינברג. הטיול מסתיים שם באלו המילים המקסימות, ועימם נסיים לעת עתה את נסיעתנו. הארנבת הגיעה לפורטוגל. תחנה אחרונה, לבינתיים.

"טו!.. טו!.. טו!..
עוצרת רכבת,
תחנה אחרונה

יורדים:
חתולה לבנה,
ילדה,
בבה בשמלה ורודה,

דבון,
וארנבת,
אומרים שלום לרכבת,
יורד גם חתול
(מניף זנב בעגול).

נגמר הטיול!"